תווך במקרקעין בהגדרתו עפ"י הדין הינו הפגשה בתמורה בין שני צדדים לשם התקשרות בעסקה במקרקעין.
את פעולת ההפגשה רשאי לבצע מי שמחזיק ברישיון תווך כדין.
החוק המסדיר את נושא תיווך במקרקעין הינו חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו- 1996 . החוק נחקק בשנת 1996 ולאחריו תוקנו תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ"ז- 1997 ותקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק), התשס"ה – 2004.
חוק המתווכים מסדיר בסעיף 5 מי רשאי להחזיק רישיון תווך, אולם החזקת רישיון תווך הינה רק צלע במשולש הדרישות לקבלת דמי תווך.
הצלע השנייה מוגדרת בסעיף 9 לחוק המתווכים. לפי סעיף זה נדרש המתווך להחתים את לקוחותיו על הזמנה בכתב לביצוע פעולות תווך במקרקעין כאשר תקנות המתווכים (פרטי הזמנה בכתב) מפרטות כיצד יש לנסח את דרישת הכתב בהתאם לחוק.
הצלע השלישית שמשלימה את דרישות החוק מהמתווך הינה הדרישה כי המתווך יהווה הגורם היעיל להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב.
יודגש כי מתווך שאינו עומד בכל שלושת הדרישות של החוק במצטבר אינו זכאי לקבלת דמי תווך.
מהי דרישה בכתב חתומה כדין?! ומה פירוש המונח "הגורם היעיל"?! הינן שאלות שנויות במחלוקת אשר לעיתים מביאות את המתווך ולקוחותיו להתעמת על דמי התווך.
משרדי עוסק בתחום דיני המתווכים ב:
ייעוץ והכוונה למשרדי תווך בכפוף לדרישות החוק והתקנות.
ניסוח מסמכי חברה בהתאם לתקנות המתווכים.
מתן יעוץ משפטי שוטף.
יעוץ בסוגיות שבמחלוקת.
פתרון משפטי לבעיות נשוא עסקת מקרקעין בעת המשא ומתן.
כתיבת מכתבי דרישה
ייצוג.
כל האמור לעיל הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי. כל הסתמכות על הכתוב הינה באחריות ובידיעת המסתמך בלבד. לשם יעוץ משפטי מומלץ ליצור קשר עם המשרד.